החלטה בתיק ת"א 48443-11-10

לפניי בקשה לתיקון כתב תביעה על ידי הוספת סעד של פיצוי בגין פגיעה בברכיים שאירעה לתובע, לטענתו, במהלך עבודתו אצל הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת).

העובדות הרלבנטיות

1.      התובע, יליד 1962, הגיש ביום 25.11.10 תביעה לפיצויים בגין ליקויי שמיעה וטנטון, שנגרמו לו לטענתו עקב תנאי עבודתו אצל הנתבעת 1.  ביום 21.3.11 הגיש התובע בת.א. 37343-03-11 תביעה לפיצויים בגין בעיות אורתופדיות בידיים ובעיות בדרכי הנשימה והריאות, שנגרמו לו, לטענתו, עקב תנאי עבודתו אצל הנתבעת. בהחלטה מיום 16.04.12 אוחד הדיון בשתי התובענות.

2.      ביום 09.06.2013 הגיש התובע בקשה זו לתיקון כתב התביעה וטען, כי כתוצאה מתנאי עבודתו אצל הנתבעת נגרמה לו פגיעה בברכיים.

3.      הנתבעות 2 - 4 התנגדו לבקשה משני נימוקים עיקריים. הראשון הוא, כי מדובר בעילת תביעה נפרדת וחדשה, אשר אין קשר בינה לבין התביעות העומדות ותלויות בתיק זה, ואין סיבה לצרפה לתביעות הקיימות. הנימוק השני הוא, כי עילת התביעה החדשה התיישנה,  ואין להתיר את תיקון כתב התביעה, שכן הדבר ימנע מהנתבעת לטעון טענת התיישנות. לטענתן, התובע לא סיפק הסבר למחדליו, ואין בבקשה ובתצהיר שצורך לה כל הסבר לכך שמכתבי התביעה המקוריים נעדר הסעד לו טוען התובע בגין פגיעתו בברכיים. כתב התביעה המתוקן לוקה בחסר באשר אינו מפרט את העובדות העיקריות המהוות את עילת התובענה, כגון המועד שבו נולדה עילת התביעה, המועד שבו התגבש הנזק והמועד שבו לטענת התובע נודע לו לראשונה על קרות הנזק.

4.      התובע בתגובתו הודה, כי מדובר בעילת תביעה חדשה, אולם טען, כי תיקון כתב התביעה לא יגרום לנתבעות כל נזק ולא ירע את מצבן ביחס למצב בו היה מגיש תביעה נפרדת. לטענתו, הנתבעות תוכלנה לטעון התיישנות במסגרת כתב ההגנה המתוקן, וממילא הן טענו להתיישנות תביעותיו המקוריות, כך שלשיטתו תעמוד להן טענת ההתיישנות גם לאחר התיקון. לגופה של טענת ההתיישנות טען התובע, כי עילת התביעה החדשה לא התיישנה.

דיון והכרעה

5.      לאחר שעיינתי בבקשה ובתצהיר שצורף לה, בתגובת הנתבעות ובתגובת התובע לתגובת הנתבעות, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.

6.      נושא תיקון כתבי טענות מוסדר בתקנה 92 ל תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984. גישת בתי המשפט בעניין תיקון כתב טענות הינה גישה ליבראלית, ובית המשפט יתייחס ברוחב לב לבקשה לתיקון כתב התביעה מקום שהיא מיועדת לאפשר לבית המשפט לדון ולהכריע בשאלות שהן באמת השאלות שבמחלוקת בין הצדדים, ובלבד שאין בכך כדי לגרום לבעל הדין שכנגד נזק שאינו ניתן לתיקון ע"י פסיקת הוצאות. חריגים לכך הם מקרים בהם נהג התובע בשיהוי רב או בחוסר תום לב או כאשר התיקון ישלול מהצד שכנגד הגנה שהייתה קמה לו אם הייתה מוגשת הבקשה מחדש, כדוגמת התיישנות. (ר' אורי גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה עשירית, תשס"ט - 2009 (להלן: "אורי גורן"), עמ' 153; רע"א 7117/12 נאווה גרשוני נ' מפעלי מתכת החרשה רב כיפוף בע"מ (פורסם בנבו) עמ' 4, פסקה ו' לפסק הדין (להלן: "עניין גרשוני"); ע"א 702/86 איטונג בטרום בע"מ נגד בן הרוש  פ"ד מד(1), 160 (להלן: "עניין איטונג"); ע"א 3092/90 אגמון נ' פלדבוי פ"ד מו(3) 214 פסקה 5 בעמ' 218 לפסק הדין; ע"א 728/79 קירור אגודה שיתופית חקלאית נגד זייד  פד"י לד(4) 126, בעמ' 131 פסקה 8 לפסק הדין).

7.      בבקשה ובתצהיר שצורף לה לא סיפק  המבקש כל הסבר לגבי הנסיבות שהצריכו את התיקון, מה הייתה הסיבה בגינה השתהה בהגשת הבקשה, ומדוע לא נכללה עילת התביעה החדשה במסגרת כתבי התביעה המקוריים,  או למצער מדוע לא הוגשה הבקשה במהלך השנים שחלפו מאז הגשת התביעות (ר' בעניין זה אורי גורן, בעמ' 161 - 162). אין לקבל את טענת התובע, כי לא היה מקום להגשת התביעה בטרם מיצה את ההליכים במל"ל. נוכח השיהוי בהגשת הבקשה ומשהודה התובע כי מטרת התיקון היא להוסיף עילת תביעה חדשה,  דין הבקשה להידחות בהתאם לכלל שנקבע בפסיקה, לפיו אין מתירים בדרך כלל תיקון שיש בו הוספת עילה חדשה ( אורי גורן, עמ 154, 155).

8.      זאת ועוד, התובע לא עמד בחובה המוטלת עליו, ולא פירט בצורה מספקת את העובדות העיקריות המהוות את עילת התובענה ואימתי נולדה לצורך חישוב תקופת ההתיישנות, וזאת בניגוד למצוות תקנה 9(5) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (ר' בעניין זה אורי גורן בעמ' 61, וכן ר' בעניין זה ע"א 7261/97 שרבני נ' חברת האחים שבירו בע"מ פ"ד (נד(4) 464). התובע הסתפק בטענה בעלמא, כי במהלך עבודתו אצל הנתבעת החל משנת 2004 נגרמה לו פגיעת ברכיים, אך לא פירט את המועד בו נולדה עילת התביעה, ולא ציין את המועד בו התגלה הנזק ו/או התגבש, ולא עמד בנטל המוטל עליו להראות, כי היה ויותר התיקון לא ייגרם לנתבעות נזק באשר תימנע מהם האפשרות להעלות טענת התיישנות ביחס לעילת התביעה החדשה.

9.      אין ממש בטענות התובע, כי הנתבעות תוכלנה לטעון טענת התיישנות במסגרת כתב ההגנה המתוקן. התרת התיקון משמעותה, כי דין עילת התביעה כעילה שנתבעה במועד כתב התביעה המקורי, אשר עד אליו יכול ולא חלפה תקופת ההתיישנות. אין דינו של מקרה בו מתוקן כתב התביעה כהגשת תביעה חדשה. בעוד שבמקרה של הגשת תביעה חדשה לא נעצר מרוץ ההתיישנות עד למועד הגשתה, הרי שבמקרה של תיקון כתב התביעה, מרוץ ההתיישנות נעצר במועד הגשת התביעה המקורית והנתבעות לא תוכלנה לטעון להתיישנותה במועד שמאוחר  למועד הגשת התביעה המקורית. מאותה סיבה אין לקבל את טענתו, כי הנתבעות טענו לטענת התיישנות בכתב ההגנה המקורי ולכן תעמוד להן טענת ההתיישנות.

10.  כבר נפסק, כי אין התיקון לכתב התביעה בבחינת כלי להעלאת מחלוקות חדשות, והוא אינו תחליף להגשת כתב תביעה חדש, בפרט במקרה זה, בו פתוחה  הדרך בפני התובע להגיש תביעה חדשה בגין עילת התביעה החדשה (ר' בעניין זה עניין גרשוני הנ"ל, בפסקה ו' לפסק הדין). במסגרת התביעה החדשה תינתן לנתבעות האפשרות להעלות טענת התיישנות, וזו תידון לגופה. 

11.  אשר על כן, אני דוחה את הבקשה לתיקון כתב התביעה. התובע ישלם לכל אחת מהנתבעות 2 עד 4  הוצאות בקשה זו בסכום של  1,500 ש"ח.

המזכירות תשלח לצדדים החלטה זו בדואר רשום + אישור מסירה .

ניתנה היום, י"ב אלול תשע"ג, 18 אוגוסט 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: